שאלות ותשובות

ש: מהו טיפול פסיכולוגי בהשמנה? במה הוא שונה מתכנית הרזיה או מעבודה עם דיאטנית?

ת: טיפול פסיכולוגי בהשמנה אינו תכנית הרזיה. מדובר בטיפול בבעיה בוויסות האכילה, והוא יכול להתקיים כהכנה להרזיה או במקביל לכל תכנית מבוקרת ומקצועית להרזיה. רבים מהאנשים שסובלים מהשמנה ירדו במשקל פעמים רבות, אך מעולם לא טיפלו בבעיית ההשמנה שלהם. "דיאטה" = מה שאוכלים, אינה טיפול פסיכולוגי בהשמנה. ה"דיאטה" או הרגלי האכילה, היא האמצעי שדרכו אנשים שואפים לגרום לתהליך הפיזי של הרזיה. טיפול פסיכולוגי בהשמנה, לעומת זאת, מתייחס לשינוי בדפוסי החשיבה, הרגש וההתנהגות שמשמרים את הבעיה ומחזירים את האדם להרגלי חיים שתורמים להשמנה. אין ספק שכדי לרדת במשקל יש צורך לשנות הרגלי אכילה, אולם כדי לטפל בהשמנה, מה שיאפשר שינוי בר קיימא - יש צורך לשנות דפוסים בחיים, מלבד באכילה. מדובר למשל, בשינוי בתפיסה העצמית, בשינוי בחשיבה על אוכל, בשינוי בתהליך קבלת ההחלטות ובקביעת סדרי עדיפויות, בשינוי בדרכי ההתמודדות עם לחץ ובפיתוח עמידות בניהול אורח חיים בריא למרות מצבי חיים משתנים. לעתים תכופות נדרשת עבודה יסודית על קשיים בוויסות הרגשי וקשיים בהתנהלות הבין-אישית שמשפיעים על הרגלי אכילה.

ש: האם כל אדם שסובל מהשמנה זקוק לטיפול פסיכולוגי?

ת: בהחלט לא. האוכלוסייה שסובלת מהשמנה היא האוכלוסייה המגוונת ביותר שאני מכירה. היא חוצה גיל, מגדר, מגזר, מעמד חברתי ודת. אין ספק שאדם שסובל מהשמנה מתמודד עם מוּעדוּת גנטית ועם סביבה שתומכת בהשמנה, ולכן יתקשה יותר מאדם שאינו סובל מהשמנה לווסת את האכילה בהתאם לצרכים האנרגטיים שלו. לכן, כדי לדעת מהם המרכיבים המשמעותיים ביותר שתורמים לבעיה ומשמרים אותה אצל כל אדם, חשוב לעשות הערכה פסיכולוגית. יש אנשים שאינם זקוקים לטיפול פסיכולוגי או שסוג הטיפול הזה אינו מתאים להם; יש אנשים שיכולים להפיק תועלת מטיפול, אך אינם חייבים ללכת לטיפול; ויש אנשים שללא טיפול פסיכולוגי יתקשו מאוד לבצע שינויים שניתן יהיה להתמיד בהם. לכן אני ממליצה לעשות הערכה יסודית, ורק לאחר מכן להחליט על טיפול.

ש: איך אדע אם טיפול מתאים לי?

ת: הצורך לפנות לטיפול אינו קשור למשקל הגוף, אלא ליכולת לנהל אורח חיים מאוזן התואם את המטרות שלך ואת הערכים שלך. אנשים עם מבני גוף שונים מגיעים לטיפול פסיכולוגי מסיבות שונות. הנה כמה שאלות למחשבה שכדאי לך לשאול את עצמך בטרם הפנייה לטיפול. האם את/ה מזהה:

  • דפוס של אכילה רגשית או אכילה שאינה קשורה לרעב פיזי?

  • אירועים חוזרים של אבדן שליטה באכילה (למרות הרצון לאכול באופן מסודר), שמתבטא בבולמוסי אכילה, בנשנוש מופרז, באכילה לילית או באכילה בסתר?

  • עיסוק מופרז באכילה, במשקל גופך ובמבנה גופך?

  • נטייה להערכה עצמית נמוכה? האם את/ה מדגיש/ה יתר על המידה את מבנה גופך כגורם שקובע את הערך העצמי שלך? האם את/ה מתבייש/ת במבנה גופך?

  • התנהגויות של פיצוי (לדוגמה: הקאות יזומות, פעילות גופנית מופרזת, שימוש בחומרים משתנים ומשלשלים ללא הצדקה רפואית)?

  • קשיים בוויסות הרגשי, לדוגמה: מצב רוח ירוד, חרדה, עצבנות וכדומה?

  • קשיים במערכות יחסים? קשיים באסרטיביות, קשיים באינטימיות, כעסים מצטברים שמוצאים ביטוי באכילה מופרזת וכדומה?

ש: איך אדע שעכשיו זה הזמן לפנות לטיפול?

ת: לפעמים אנחנו סובלים מאוד מהבעיות שלנו, אך טרם בשלו התנאים לפנייה לטיפול. כדי להפיק תועלת מרבית מטיפול בקליניקה פרטית, כדאי לפנות לטיפול כשיש פניוּת לתהליך. הפניוּת כוללת שלושה תנאים: אפשרות להקדיש זמן לטיפול, יכולת כלכלית לממן אותו, ובשלות בסיסית לעבודה. הנה כמה קריטריונים שיכולים לעזור לך להעריך את מידת הבשלות שלך לטיפול:

  • מוטיבציה לשינוי: כדי שאדם יהיה מוכן להשתנות, עליו להאמין כי התועלת של השינוי רבה יותר מהמחיר שלו. אחד הגורמים שישפיעו על המוטיבציה לשינוי הוא המצוקה שבה נמצא המטופל.

  • נכונות לקבל עזרה ורצון להיפתח: למרות מצוקה משמעותית, יש אנשים שאינם מוכנים להיכנס לשיחות אישיות או להיפתח בפני אדם אחר.

  • אמונה בתועלת הטיפול: גם כשאדם סובל, עליו להאמין שטיפול יכול לעזור לו. לעתים אנשים סובלים מאוד מבעיה מסוימת, אך הם מגיעים לטיפול פסיכולוגי עם דעות שליליות אודות התהליך וסקפטיות רבה מדי כלפי הטיפול או המטפל. סקפטיות זו תשפיע מאוד על מהלך הטיפול, בייחוד אצל אנשים הסובלים מקיבעון מחשבתי ומקושי בשינוי עמדות.

  • יכולת התבוננות ופתיחות ללמידה: כדי לשנות דפוסים כרוניים, על האדם לפתח את הנכונות להתבונן בעצמו דווקא במצבי המצוקה הקשים ביותר וללמוד דרכי התמודדות חדשות עם מצבים אלה. הטיפול יכול לעזור בפיתוח יכולות אלה.

  • יכולת התמדה: בטיפול פסיכולוגי מתעוררים לעתים משברים וקשיים. לפעמים קשה להבחין בהתקדמות לאור פנטזיות הריפוי שהמטופל מגיע איתן לטיפול. היכולת לשמור על רמת מחויבות גבוהה לטיפול לאורך זמן תלויה ביכולתו של המטופל לשאת את התסכול הכרוך בתהליך של שינוי דפוסים כרוניים.

ש: אם אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי, האם אני צריכ/ה לעבוד גם עם דיאטנית?

 ת: לפעמים קל לבלבל בין תחומים מקצועיים שונים. דיאטנית (למרות השימוש בלשון נקבה, הכוונה לשני המגדרים) היא אשת מקצוע שתפקידה לסייע לך להכיר את הצרכים התזונתיים שלך, לפתח קשב לרמזי רעב ושובע ולסייע לך לפתח הרגלי אכילה שבסופו של תהליך יהיו מספקים דיים מבחינה פיזית ומבחינה פסיכולוגית. לצורך כך, חשוב שדיאטנית תהיה קשובה מאוד לך ולצרכים שלך, ולא תעמיס את הציפיות שלה הן לגבי משקל הגוף שאת "אמורה לשקול" או האוכל שאת "אמורה לאכול". רצוי שדיאטנית תהיה בקיאה בתזונה ותעזור לך ללמוד ולהכיר את עצמך מבחינת צרכים תזונתיים, אך חשוב באותה מידה שהיא לא תהיה שיפוטית, שהיא תבין את הקשיים שלך ותכבד את הזכות והאחריות שלך לבנות את המאזן המתאים לך בין הרצון ליהנות מאוכל מצד אחד, לבין הרצון לשמור על בריאות ועל איכות חיים מצד שני.

פסיכולוג, לעומת זאת, יכול לעזור בשינוי דפוסים מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים שמשמרים את הקשיים בוויסות האכילה. כאלה הם למשל: קשיים בוויסות הרגשי, דימוי עצמי נמוך, קשיים בקבלת המגבלות של עצמך ושל אחרים, קשיים באסרטיביות ואפשרויות נוספות. מניסיוני, הטיפולים היעילים ביותר הם אלה שבהם יש שיתוף פעולה מתמשך בין הדיאטנית לפסיכולוג, ובמקרים של השמנה חולנית - ניתוח בריאטרי יכול אף הוא לייעל את התהליך, בתנאי שהמטופל מתאים מבחינה פיזית ונפשית. למרות זאת, אני מדגישה שנכון לקבל החלטה על מסגרת הטיפול רק לאחר הערכה יסודית, ולא באופן גורף.

ש: כמה זמן ייקח עד שאראה “תוצאות”?

ת: "תוצאות" במונחים של טיפול פסיכולוגי מוגדרות באופן אישי עבור כל מטופל ומטופל על פי מטרות שנקבעו במשותף בתחילת הטיפול. חשוב להבין שטיפול פסיכולוגי בהשמנה אינו תכנית הרזיה אלא טיפול העוסק בשיפור היכולת לוויסות עצמי. ייתכן שעם הזמן, כתוצאה מהיכולת לוויסות נראה שינוי במשקל אך זה לא המוקד. בסיום תהליך ההערכה, אני נוהגת לכתוב תכנית טיפולית ביחד עם כל מטופל. בתכנית זו אנחנו מפרטים את מטרות הטיפול ולצדן מדדים להערכת התקדמות.

איני מתחייבת מראש על אורך הטיפול, כי הצרכים משתנים מאדם לאדם. מניסיוני, ברוב המקרים שנה היא תקופה סבירה לביצוע שינוי משמעותי, עם דילול פגישות לפי צרכי המטופל. טיפול יעיל בדרך כלל מסתיים עם דלת פתוחה ואפשרות לבוא למעקב לפי הצורך. בעת סיום הטיפול חשוב לוודא כי המטופל כבר יודע להבחין מתי הוא מסתדר בכוחות עצמו ומתי כדאי לו לפנות לפגישת "תדלוק".

יש אנשים שנהנים מקשר טיפולי ארוך טווח, ויש המעדיפים טיפול ממוקד וקצר מועד. העיקרון החשוב הוא שההחלטה מתקבלת מתוך שיחה משותפת ובירור כן של המטרות, של המצב ושל צרכי המטופל.

ש: האם את עובדת רק עם אנשים שסובלים מהשמנה?

ת: אני פסיכולוגית קלינית, וככזו אני מטפלת באנשים שסובלים ממגוון קשיים רגשיים ובין-אישיים. יש לי ניסיון בעבודה עם אנשים שסובלים מקשיים בוויסות האכילה ואני עוסקת בהערכה, בהכנה ובליווי של מטופלים העוברים ניתוחים בריאטריים (ניתוחים שמסייעים לתהליך ירידה במשקל). עם זאת, אני מקבלת לטיפול אנשים שסובלים מקשיים נוספים. אם להערכתי איני האדם המתאים לטפל במקרה שלפניי - אומר זאת בכנות בשיחת הטלפון הראשונה או בסיום תהליך ההערכה. גם אם לאחר תקופה של טיפול אני סבורה שהטיפול אינו יעיל - אעלה זאת בכנות ובשקיפות מלאה מול המטופל, ונקבל החלטה משותפת על שינוי צורת הטיפול או הפסקתו.